| הערות | שירים.; שירי השמך, מוקשים וקברים;במזנר לטרון, בציפיה ליין;בערב זה, אני חושב שוב;בני נולד בבית חולים אסותא ומאז;העצמות כואבות לאוהבים;החילים בקבר אומרים:אתם, למעלה;בכל קניה ובכל אהבה יש מחכמת;זה בית אמי, הצמח שהתחיל לטפס עליו;מה זה? זה מחסן ישן של כלים;עין לא ראתה, אזן לא שמעה;מה טובו אהליך יעקב, גם כשאין;עצות האהבה הטובה: אל תאהב;שפרה ובתיה הבטיחו;ילדה זו מן הכתות הבינוניות של;עברתי ליד בית שבו גרתי לפנים;האנשים בחוף הזה לעולם;לאהובתי, בהסתרקה בלי מראה מול פני,רואים כל מיני דברים אמר הקצין;איך התחיל דגל? נניח שהיה משהו שלם;קטר הפצצה היה שלשים סנטימטרים;דמות אב יהודי אני עם שק על הגב,שב;מה זה?זה מטוס עם שחר.לא,;בני רחמים חמים מתגיסים לצבא;כשנחבט ראשי בדלת, צעקתי;זמן קצר לפני מותו כך;הגן הזה עם וידוי שלך בו;בית החרשת הישן לקרח בפתח תקוה;שמעתי שיחה בלילה לפני חלוני;סננתי מתוך מגלת אסתר את משקע;ידידי, מה שאתה עושה עכשו,;כבר נגמלתי מקללת אדם הראשון;כשהייתי צעיר, הייתה הארץ צעירה. ואבי;הוי מורי ורבי הזקן, החיים;דלת הבית נפתחה בטעות;בתוך הגן, ליד השלחן הלבן;אני כמו עלה היודע את תחומיו;קרל מרקס, קר מר שכמוך;פה שבוכה ופה שצוחק;ילדי הישן חלם עלי חלום;אבל מה עשית למען נפשך;הערב שוכב לארך האפק ותורם דם;המלים האלה, כמו ערמות נוצות;שיר מזמור בחג העצמאות. כל כך רחוק.הגן שנשתל לזכר נער שנפל במלחמה.ערב ראש השנה. ליד הבית הנבנה;את נושאת משא עכוזים כבדים ועיניך בהירות;בתחלה היתה שמחה גדולה;נפלו עלי געגועים נוראים, כמו בני אדם;אני איש שתול על פלגי מים;שיר ידידות, פרדה מידיד: אני;אל ידיד שהוא כהן: בעינים עצובות ורכות;ירושלים עיר ערש המנענעת אותי;ליד חפירה ארכיאולוגית ראיתי שברי כלים;שעות הערב של הנפש;פת עולה מן הארץ בליל קיץ;בתלפיות שוקעת רצפת החדרים;בית הקברות במסלת ציון בהרי ירושלים;זה האיש החוצה שדה היה רב ראשי;מקדם בבוקר את נשענת על קיר בית ישן;בערב שבו עצי הזית נשמו לרוחה;בעינים פתוחות, כפי שרק מתים, אני נוסע;הפרדה ממקום שלא הייתה לך בו;כשאדם נמצא הרחק ממולדתו זמן רב;אני אוהב את האנשיםם האלה בביתם;הבית שבו חשבתי מחשבות בנעורי, התפורר;מאחר בחיי אני בא אלייך;הלכנו שנינו יחדו, כמו אברהם ויצחק;קטנה ודקה את בגשם. מטרה קטנה.בני, אשר ברכות פניך כבר נכרת;בעמק הזה, אשר מים רבים;השאיר אחריו שני בנים. אומרים;תלמידתי לשעבר היא שוטרת תנועה;גבר כזה על הר קרח בירושלים;וכך אני תמיד בבריחה ממכה ומכאב;צפור בשחר שרה בקול חזק מדי;ליד קיר בית שקוי אבנים מצירים עליו;אלהי, הנשמה שנתת בי;כאן בחוף העתיק של טנטורה אני יושב;עכשיו המצילים הלכו אל בתיהם. המפרץ;אז ירדתי לנמל העתיקף מעשי בני אדם; |
|---|
