שני יומנים 1973 : חייל מצרי וחייל ישראלי כותבים תחת אש

תקציר:
לידיו של ג’קי חוגי נפל אוצר: יומן שכתב חייל מצרי ונמצא בחווה הסינית במלחמת יום כיפור. היומן כתוב בכישרון עצום, והוא שכיית חמדה אמנותית, שכן בין הרשימות המתארות את ההמתנה למלחמה ואת מורא הקרבות, כמו גם את נפשו של החייל, פזורים איורים יפהפיים של המצרי הצעיר והמוכשר. לוחמי צה”ל בחווה הסינית מצאו את היומן ואחד מהם, חייל מילואים מירושלים שבעצמו כתב יומן אישי בימי המלחמה, לקח אותו לביתו ושמר עליו לצד יומנו שלו. ליבת הספר היפהפה והמיוחד במינו שלפניכם היא זיכרונותיהם של שני החיילים — המצרי והישראלי — ששירתו משני צדי המתרס במלחמה ההיא. אלא שזה לא כל הסיפור. לבקשתו של החייל הישראלי, יצא המחבר למסע חיפוש אחר הכותב המצרי. כל מה שידע עליו הוא שמו הפרטי ועיר מגוריו. בתום המשימה, נפתח בפניו — וגם בפנינו — סיפור נוסף, המפעפע תחת דפי היומן, ומעניק להם משמעות חדשה. ג’קי חוגי, עיתונאי ופובליציסט, הוא הכתב לענייני ערבים של גלי צה”ל ובעל טור שבועי בגיליון סוף השבוע של מעריב. ספרו הראשון אלף לילה.קום תורגם לערבית, עורר סקרנות משני צדי הגבול וזכה בפרסים ספרותיים. ”יצירה אנושית, מרגשת, מרחִבת דעת ולב. קטעי היומנים ארוגים אל תוך יריעה רחבה, חוצת שנים ותרבויות, כתובה בעברית משובחת ומעוטרת בערבסקות לשוניות ההופכות מילים לתמונות, ומלחמה ואובדן - לתקווה ואמונה באדם. קראתי בנשימה עצורה, גיליתי עולמות והתרגשתי מאוד.” טלי ליפקין־שחק ”לא זוכר שאי פעם נחשפתי לעדות כה אותנטית ומרתקת של מי שלחמו מולנו. חייל מצרי, אדם, מתבטא בצורה נדירה במילים ואיורים, לא בשביל לרַצות את מצרַים הרשמית אלא כדי להעביר את מה שחש בכל רגע בחזית. ג’קי חוגי מיטיב לתת לקטעי היומן את הקונטקסט המרתק של אותם ימים.” איתי אנגל -- מהכריכה האחורית

עותקים