ילדי שבת : מטרסדורף, גוטה, זגרב, איטליה, ארץ-ישראל

תקציר:
מאיר דויטש נולד בזגרב יוגוסלביה. אביו יוסף לאחר שירתו במלחמת העולם הראשונה בצבא האוסטרו-הונגרי למד מכניקה בוינה והקים בסוף שנות 1920 את בית החרושת הראשון למאזניים וסכו"ם ביוגוסלביה. לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הוא, יחד עם חברי הקהילה, עזר לפליטים הרבים שעברו דרך זגרב. המשפחה נתנה גם מקלט בביתה למשפחה מאוסטריה - אם ושתי בנות. בשנת 1940 ותחילת 1941 שלח יוסף דויטש מאות חבילות מזון למשפחות יהודיות שהיו תחת הכיבוש הגרמני, כולל למשפחת הרבי מגור, משפחות אלתר, בגורה קלבריה וורשה. בשנת 1941 נכבשה יוגוסלביה על ידי הגרמנים ואבי המשפחה נאסר והועבר למחנה ההשמדה יסנובץ שם נרצח. האם, עם שלושת ילדיה בני 7, 4 ו-2 שנים החליטה לברוח לאיטליה והם הועברו למחנה בצפון איטליה יחד עם עוד משפחות מזגרב. הם שהו שם עד לחתימת שביתת הנשק בין איטליה לבעלות הברית שבעקבותיה פלשה גרמניה לאיטליה והחלו המעצרים של היהודים. המשפחה, עם שתי משפחות נוספות מזגרב, ברחו לכיוון דרום איטליה ושם קוו להשתחרר על ידי כוחות בעלות הברית. בדרך הם נעצרו על ידי הגרמנים שביקשו תעודות מזהות. האם, ששלטה בשפה הגרמנית, אמרה כי אין לה תעודות וכי היא באה מצ'כוסלובקיה ובעלה לוחם בחזית. הקצין פנה אל הילדים שגם דיברו גרמנית ואז שאל את האם אם הם גרמנים מחבל הסודטים. האם השיבה בחיוב וכך ניצלו בפעם הזאת. בחודש יוני 1944 שוחררה המשפחה על ידי הארמייה השמינית של הצבא הבריטי שכללה את פלוגת ההובלה הארץ-ישראלית שאימצה אותם. לקראת סוף 1944 החליטו רוזוולט וצ'רצ'יל להנפיק 1000 אשרות כל אחד לארה"ב ולארץ ישראל. למשפחה הוצעו אשרות אלה והיא החליטה לקבל את האשרה לארץ ישראל. לקראת חג הפסח של שנת 1945 הם עלו לארץ באוניית המלחמה הבריטית "פרינסס קטלין". הילדים הועברו על ידי עליית הנוער אל "בתי אבות" שליד ישיבת פוניביז. ממשלת בריטניה מחליטה לעזוב את ארץ ישראל ובן-גוריון מכריז ב 14 במאי על הקמת מדינת ישראל. צבאות ערב פולשים לארץ ומבתי האבות ראינו את המטוסים המצריים מפציצים את תל-אביב. מאחר ולאב המשפחה אין קבר ישראל כולל הספר פרק מיוחד , כגל עד עבורו, על קהילת מטרסדורף שהייתה עיר ואם בישראל ובה נולד אב המשפחה. הספר כולל תחנות בחיי המחבר בארץ, פרק על המנטליות הגרמנית ופרק על היחס של בעלות הברית המערביות ליהודים בתקופת השואה.

עותקים