עין הנפש

תקציר:
בספר 'עין הנפש' מספר אוליבר סאקס את סיפורם של אנשים ונשים המסוגלים לנווט את דרכם בעולם ולתקשר עם אחרים על אף שאיבדו חושים ויכולות, אשר לדעת רבים אי אפשר בלעדיהם: את כושר הדיבור, את היכולת לזהות פרצופים, את תחושת המרחב התלת־ממדי, את היכולת לקרוא, את חוש הראייה. למשל ליליאן, פסנתרנית קונצרטים, שאינה יכולה עוד לקרוא תווי מוסיקה ומאבדת בהדרגה את היכולת לזהות חפצים יומיומיים. או סוּ, נוירוביולוגית שמעולם לא ראתה בשלושה ממדים, עד שלפתע חוזרת אליה הראייה התלת ממדית בשנות החמישים לחייה. ישנה גם פט, שאחרי שנים של בידוד ממציאה את עצמה מחדש כאישיות פתוחה וחברותית ביותר בקהילה, למרות האפזיה שלקתה בה ועל אף שאינה יכולה להוציא מפיה משפט שלם. והווארד, מחבר ספרים פורה, שצריך למצוא את הדרך כיצד להמשיך את חייו כסופר גם אחרי ששבץ מוחי מחק את יכולתו לקרוא. וישנו גם ד"ר סאקס עצמו, המספר את סיפור הסרטן שפגע בעינו ואת ההשפעות המוזרות והמביכות של ראיית הסובב אותו רק בצד אחד. בספר זה חוקר סאקס כמה תופעות מוזרות ביותר — אנשים בעלי ראייה מושלמת שאינם מסוגלים לזהות את ילדיהם; עיוורים שהופכים לבעלי ראיית־על או מסוגלים לנווט באמצעות "ראיית לשון". ותוך כדי כך הוא דן בשאלות בסיסיות יותר: כיצד אנו רואים? כיצד אנו חושבים? עד כמה חשובים אוצר הדימויים החזותיים או אולי הראייה הפנימית? כיצד ייתכן, שלמרות שהמצאת הכתיבה היא בת חמשת אלפים שנה בלבד, לכל בני האדם יש, ככל הנראה מלידה, יכולת קריאה? עין הנפש הוא עדות למורכבותם של הראייה ושל המוח ולעוצמתם של כושר ההמצאה ויכולת ההסתגלות. הוא גם מציג בפנינו פרספקטיבה חדשה על כוחן של השפה ושל יכולתנו לתקשר, שעה שאנו מנסים לדמיין מהי ראייה דרך עיניו של אדם אחר, או באמצעות המוח שלו.

עותקים