כריית נשים יולדות : כלכלת הלידה בישראל
מחבר/ת: ליסנר, אומי
תקציר:
לאורך ההיסטוריה היוותה הלידה אתר מרכזי לניהול מאבקי שליטה על גוף האישה. תחילה הייתה ידן של כוחות הדת על העליונה, ועם הזמן התחזקה אחיזת המדינה בתחום. במאות האחרונות נוסף למערכה מאבק פרופסיונלי. במקור דובר בשאיפת הרופאים להוציא מידי המיילדות את רשות הטיפול בלידות רגילות (לא-פתולוגיות), אבל מאז הצטרפו גורמים נוספים לרשימת המרוויחים מאירוע הלידה, למשל מוסדות אשפוז, מיצרי טכנולוגיות רפואיות, עורכי דין ועוד. כך הפכה היולדת למעין "משאב טבע" שאותו ניתן "לכרות", בעוד שצרכיה וזכותה לאוטונומיה גופנית נשארו לרוב הרחק מאחור.
ספר זה עוקב אחר התפתחויות אלה כפי שהתרחשו בזירה המקומית; הוא מתמקד בסעיף חוק הביטוח הלאומי (1953) אשר לפיו רק נשים שאושפזו ללידה זכאיות למענק אשר חלקו ניתן לאם לטובת רכישת ציוד לתינוק וחלקו לבית החולים, לטובת הוצאות האשפוז. לימים הסכימו בתי החולים לחדול לדרוש סכומים נוספים מהיולדת עבור הטיפול שקיבלה בפועל, בשל קבלת "מענק אשפוז" אחיד בתמורה לכל יולדת – בתנאי שהסכום עלה על ההוצאות שנדרשו בלידה בדרך כלל. כך הפכו היולדות שנזקקו להכי מעט טיפול למייצרות הכי הרבה רווח עבור מוסדות האשפוז...
יש להעריך כי מספר ימי ההמתנה המשוער יהיה כמות ההזמנות כפול מספר ימי השאלה עבור כל עותק.
עותקים
| מספר | סטטוס | מיקום | מס' מיון | סימן מדף | כרך | ימי השאלה | תאריך החזרה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 85186 | זמין | כלכלה וסדר | 368.4(9) | ליס | 30 |