המלציד"ה

זוליכה פוקחת עיניים

18 אפריל, 2021

מאת גוזל יכינה. תרגמה – חמוטל בר יוסף.

 

הספר "זוליכה פוקחת עיניים" אינו קל לקריאה. כבר מהרגע הראשון בו זוליכה פוקחת את עיניה, אנחנו מתוודעים לחייה הקשים. היא קמה מוקדם בבוקר, עובדת קשה כל היום, משרתת את חמותה הרודה בה באכזריות ואת בעלה, ובערב צריכה לקבל את העול של יחסי המין אתו. היא מאבדת את ארבע הבנות שנולדו לה, וסובלת בגלל זה השפלה מצד חמותה – בנוסף לצער הכבד שהיא חווה.

גם בהמשך עוברת זוליכה תלאות קשות. לא אפרט את המסע הקשה שהיא וחבריה לגורל עוברים בהיותם מגורשים לסיביר הרחוקה. את התנאים הפיסיים הקשים, ואת האטימות והרשעות של הרשויות ונציגיהן.

אבל, למרות התיאורים הקשים וההבנה שזה אכן סיפור המבוסס על סיפור אמיתי – סיפורה של סבתה של המחברת – הספר מעורר תקווה, ודמותה של זוליכה מרתקת ומעוררת אהדה רבה.

ייחודיותה מתבטאת כבר בפתיחת הספר. היא מקבלת את החיים הקשים שהיא חיה (ואפילו מודה בכך שבעלה הוא איש טוב – כנראה מכיוון שאינו מכה אותה), אולם יש בה ניצוץ של מרד – היא מתגנבת וגונבת לדר כדי לתת קורבן לאל שהיא צריכה לכבד. היא יוזמת, חזקה פיסית ונפשית, מוכשרת, ומצליחה למשוך (גם בזכות יופיה) את ליבם של כמה מחבריה למסע.

ואצל אנשים אלה מתגלה גם הפן היפה של בני האדם. גם במצבים קשים, גם מתחת לבלויי סחבות, לשיגעון או לסמכות של המפקד, מבצבצת אנושיות.

בזכותה בונה זוליכה לעצמה חיים חדשים וגם אישיות חדשה. היא פוקחת עיניים לא רק באופן פיסי אל היום החדש ואל החיים החדשים, אלא גם מצליחה לקיים חיים חדשים (בן שנולד לה). בזכות כשרונה, תושייתה ויושרה הפנימי היא נולדת מחדש.

בגלל זה הספר מעורר תקווה ואמפתיה. חוט של חסד משוך על הסיפור, והוא מאפשר לעבור יחד עם הגיבורה את הקשיים. האמונה ש"יהיה טוב" הופכת את הקושי לנסבל ואף לחיובי.

את ההמלצה לקרוא את הספר קיבלתי מנטלי הספרנית. היא קראה אותו ברוסית בנשימה אחת. הספר תורגם לעברית על ידי המשוררת והסופרת חמוטל בר יוסף, שלימדה את עצמה רוסית, ועשתה כאן עבודת תרגום מופלאה.

שאלתי את הספר מהספרייה כדי לקוראו, ועכשיו אקנה אותו לעצמי, כדי שיהיה לי בבית, כי הוא מסוג הספרים שרוצים לחזור אליהם שוב ושוב.

לאה לוריא

zuleikha

הצג פריט בקטלוג הספרייה

תפריט נגישות