ביקורת על הספר "לבן על גבי שחור"

לבן על גבי שחור – כתב רובן דוד גונזלס גלייגו.

הפעם נטלי הספרנית המליצה על ספר שונה.

הספר הוא קובץ קטעים המתארים אפיזודות מחייו של האיש המיוחד הזה.

נסיבות הולדתו אינן ברורות לגמרי. אנו יודעים שהוא כהה עור, ולפי דבריו

נולד לאשה "זונה כושית". יש לו בעיה גופנית מורכבת ביותר, נכות הגורמת

לו לא להיות מסוגל להתנייד בכוחות עצמו. הוא מתאר את המוסדות שגדל

בהם, את המטפלות, המורים, החברים.

יש גם אור בדברים שכתב, אבל בעיקר יש כאן כתב האשמה חריף ביותר

על היחס לנכים ולקשישים ברוסיה הסובייטית. מצד אחד "מפמפמים" על

גדולתה של ברית המועצות, ואסור לתלמידים להיחשף למה שקורה במקומות

אחרים בעולם. אולם מצד שני, היחס אליהם תלוי בשרירות ליבם של המטפלים

בהם, התנאים קשים ובלתי נסבלים, והקשה ביותר הוא היחס לקשישים ב"בית

האבות", שאליו נשלחים למות גם תלמידים בוגרים יותר.

למרות הקושי בתיאורים הספר קריא וסוחף, וכפי שציינתי, יש בו נקודות אור

ותקווה.

חבל שאין הסבר מפורט יותר לגבי חייו של הכותב. את כל הפרטים דולה

הקוראת מתוך תאוריו, וזה אינו מספיק. הייתי רוצה לדעת איפה הוא חי היום,

מדוע חזר לברית המועצות אחרי שביקר בארצות הברית, במה הוא עובד, מי

היא קטיה ומי היא אלה ועוד.

ובנוסף לכל הרשמים מעוררי המחשבה, נשארתי גם עם תהייה: מדוע "לבן

על גבי שחור"? צריך להמשיך לחשוב...

לסיכום, ספר חשוב ביותר וחשוב שרבים ייחשפו אליו.

לאה לוריא

הצג פריט בקטלוג